דף הבית » מן המקורות, תורת אימך

מכסא דין לכסא רחמים

[ 9 באוקטובר 2011 | 926 views | אין תגובות ]

מובאות מן המקורות
‏(הכל נרשם על פי הסידור שיח ירושלים בעריכת הרב יוסף קאפח ‏זצ"ל)‏
סידורי התפילות ראש השנה, יום הכיפורים, שלוש רגלים.‏
פרשיות והפטרות.‏
לכיפורים: ‏
שחרית פרשת אחרי-מות. ‏
מנחה: עקדת יצחק, בראשית, פרשת וירא ועוד פרקים מהתורה.‏
הפטרה: ספר יונה פרקים א'-ד': (מפרק ג') ז וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה ‏מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל ‏יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל יִרְעוּ וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ. ח וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם ‏וְהַבְּהֵמָה
ישעיהו נ"ז, נ"ח פסוקים ה-ז':‏
ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ ‏וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. ו הֲלוֹא זֶה צוֹם ‏אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים ‏חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים ‏תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.‏
פסוק י"ג :‏
יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג ‏לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. יד ‏אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת ‏יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.‏

ולבסוף בתפילת נעילה המון בקשות טובות למילוי צרכים אישיים ‏של קיומנו כאן. ואז מחכים רק לתקיעת שופר לציין את סיום יום ‏הדין והצום. וכך מגיעה גמר חתימה טובה ונחוג בשתייה ואכילה ‏וסעודה משפחתית שמי שצם נהנה ממנה יותר מכל "סעודת מצווה" ‏אחרת.‏
וכל השאר ניתן ללמוד ממקורות אחרים – בניית סוכה, ארבעת ‏המינים, תפילות חג הסוכות, שמחת תורה, תפילות הגשם ועוד.‏
עלייה לרגל לירושלים מסייעת להעמקת החווייה.‏

תורת אימך
כשחל יום הכיפורים בשבת מקדימין סדר קבלת שבת כולל: שיר ‏השירים ופיוט הצהרת אהבה לדוד משיר השירים – שהוא החתן ‏המלך העליון – ואנחנו כנסת ישראל מתרפקים באהבה עליו כדי ‏‏"לרכך" את "מלך המשפט" שירחם עלינו, שפירוש "לרחם" ‏להזכיר את אהבתו לאבותינו ואימותינו הצדיקות…‏
יום הדין כל כך מחריד אותנו עד שאנחנו מכינים את הרקע ‏לרחמים:‏
בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת כל ‏הקהל הקדוש הזה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים.‏
ואם אנחנו למטה מוכנים לקבל עבריינים – אנו מבקשים מהדיין ‏למעלה לשמוע אותנו העבריינים ולרחם עלינו. ואחרי זה נוטל בית ‏הדין שלמטה סמכות להתרת נדרים לשעבר ולעתיד לבוא עד יום ‏הכיפורים הבא.‏
תחת אימת יום הדין אנחנו משתדלים לסלוח ולבקש סליחה מכל מי ‏שאולי פגענו בו – וזה כולל נשמות קרובים וחברים שנתבקשו ‏מכבר לפמליא של-מעלה. חרדת יום הדין מחזירה אותנו לחיק ‏השושלת היהודית – לטוב או להיפך.‏
חשבון הנפש גואה כאילו מעצמו – וה"ביוב" נסתם או פורץ החוצה ‏עד שאי אפשר לשאתו מצער וחרטה אמיתית. משהו במוחין שלנו ‏חוטף זעזוע וגופנו דרוך ורמוס בתרועות השופר ושבריו ותקיעתו. ‏כל הקליפות נמסות והאמת נשפכת החוצה – לעיני המשפחה ‏והקהילה ובמסתרים. ואין לנו כוח לחיות בשגרת חיינו הריקים… ‏הנשמה היהודית מתעוררת ותובעת את שימת ליבנו למכאוביה ‏ולתנחומיה. רק חיקו של אל' הרחמן יכול לרפא שבריה ולנחמה. ‏רק אל שדי יכול להזינה כאם לתינוקה.‏
צרת רבים חצי נחמה והצער המשותף בקהילה מקרב אותנו חזרה ‏לקרובינו ולערבות ההדדית התומכת וחשה מכאובי בנייה. עכשו כל ‏מי שקורא או מאזין – ולשון התפילות זרה לו – חש את הדין ‏לפחות מתקיעות השופר – המפרקות חומותיו של הלב ומסכיו. מה ‏שאינך מבין בעצמך אתה חש בקהילה הדוממת ואפילו מסתתרת ‏מעיני זרים.‏
הטקסטים ליום הכיפורים רבים ועצומים ואנחנו משמיעים אותם ‏לפני השופט העליון – כדי להזכיר זכויות קודמינו וכל מה שיעיד ‏‏"עדות אופי" לטובתנו – או סבלותינו ונאמנותנו למרות הכל- ‏השופט העליון – הרי יודע הכל עלינו ועל אבותינו… ובכל זאת ‏אנחנו מזכירים לעצמנו את חולשותינו ואנושיותנו וכל מה שעשוי ‏להרגיע את רגשי אשמתנו ופחדינו.‏
לכו לבית כנסת תימני ותשמעו את הקינות והבכיות בארבעים לילות ‏של סליחות. ולעומת זאת ניגונים חסידיים של חזן עליז בברקלי ‏ששר ורוקע ברגליו בטליתו הצבעונית: "היום הרס עולם… היום ‏הרס עולם.." בלי להבין מילה בעברית. האבסורדים האלה ‏משאירים אותנו יחד בזכות הטקסטים הכתובים והאחידים יותר ‏באלפי שנות הגלויות. ‏
בנפש שבורה ופתוחה הייתי נמלטת לעתים מעזרת נשים תימנית – ‏לבית כנסת מסורתי מעורב ונרגעת – אך לא מוצאת מנוח לנפשי – ‏עד שאני נמלטת לבדי ומתפללת תפילת יחיד כאוות נפשי בצלילים ‏האהובים עלי ובבליל הקולות היוצאים מגרוני.‏
נראה שיותר קל לי לאהוב את עם ישראל מהבית או מטיול ‏בשדות… יותר מאשר בקהילה מצומצמת קבועה.‏
עכשו אני לומדת לאהוב את העם הזה מהאינטרנט ו"ספר הפרצוף".‏

ערב יום כיפור, ט' תשרי התשע"ב

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)
Loading...

הוסף תגובה !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.