דף הבית » מן המקורות, רשימה

תורת אמך – ספירת העומר ומתן תורה

[ 5 ביוני 2011 | 875 views | אין תגובות ]

קידוש המקום וקידוש הזמן
קל יותר אולי לראות את קידוש המקום ולקיימו בחלל: קידוש המקדש וכליו, ‏המלכות, הכוהנים ועבודתם והקורבנות ותפקידם, וקידוש החומר.
אבל קידוש ‏הזמן מסובך יותר – כי צריך לדעת לספור גם דברים מופשטים. משום כך נקבעו ‏הזמנים וחוקי התורה הקשורים בזמן על ידי סמכות של יודעי התורה, שמסרו את ‏פרטי הלוח העברי בדיוק מדהים וקבעו אותו לדורות. "מצוות הזמן" ניתנו בתורה ‏ונקבעו על פי הנחיותיה: שמור את חודש האביב… החודש הזה לכם ראשון לחודשי ‏השנה… וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות תהיינה…‏
חוקי שמירת השבת חלים בדיוק מקסימאלי לפי "שעון ירושלים" ואי אפשר לבחור ‏יום חול, לעשות ממנו שבת שבתון – אלא אם כן הוא חל במועד של יום מקרא ‏קודש – וגם פרטיו נמסרו מסיני בתורה שבעל פה.‏
לנשים יש חוקי הנידה המחמירים לקביעת זמן המחזור ושבעה ימים נקיים – כך ‏שגם הן צריכות "לדעת לספור" כדי להיטהר לפני שתנחנה לאישן לקרב אליהן ‏‏"בעונתן". ‏
גם חוקי הקבלה והנתינה קשורים בזמן. זמני הקרבת הקורבנות לסוגיהם – ‏בדיקות הטהרה של הזב והמצורע והטמאים חלות במבחני הזמן ורק הכהן רשאי ‏לבדוק ולרפא ולהכריז על הטהור והטמא: אדם ובהמה, בגד או חפץ או כלי ואפילו ‏בית כשר לשימוש רק אם הוא טהור ותקין, והכוהן המטהר מוסמך ופוסק אם יש ‏להרוס בית "טמא" ולהוציא את אבניו אל מחוץ למחנה. ‏
תרומות ומעשרות, קורבנות לה' ומתנות כהונה ניתנים במידה הנכונה ובמועד ‏הנכון. ‏
התפילות בימינו מחליפות את הקורבנות. ואלה הן "המתנות" שאנחנו מאכילים בהן ‏את הבורא הנצחי.‏
לכוהנים והלויים – שהם מורי העם ומטהריו אנחנו נותנים מעשרות במועדם ‏וביכורים ובכורות. ‏
לעניים – יתומים ואלמנות וגרים – יש מתנות וזכויות מוגדרות עם כמויות ‏מוגדרות. בין חג יציאת מצרים – חג החירות – נקבעה ספירת הימים עד קציר ‏החיטה ורק אחרי מנחת העומר – בטקס מדוקדק במקדש – מותר יהיה לאכול מן ‏החיטה החדשה. ‏
ממחרת השבת – יום ראשון של פסח מתחילים לספור שבעה שבועות ולצפות ‏לחגיגה הבאה – כמו ילדים שמחכים לחופש הגדול – וסופרים את הימים בין חג ‏לחג הבא.‏
ביום החמישים חוגגים בסיום הספירה את חג השבועות, שהוא גם חג הביכורים ‏וחג מתן תורה. אגב כשסופרים את השנים – לפי "שבתות הארץ" – שבע שנות ‏שמיטה – ועוד שנת החמישים שהיא שנת היובל – שגם בה מלמדים תורה – ‏ומזכירים את המצוות – כמו בחג מתן תורה.‏
יש שכר עצום על כל זה – ברכת היבול גם בשנות השמיטה, שחרור עבד עברי ‏ושמיטת חובות. ביובל – כל עבד עברי וכל אדם מישראל שב לנחלתו ומתחילים ‏חיים מסודרים מחדש והברכה שורה והאדמה נותנת פריה בכל שנה שישית בשפע ‏גם לשנת השמיטה וגם לשנת היובל – אחרי שנת השמיטה – בשנה הארבעים ‏ותשע. ‏
ברפרוף קל ניסיתי לגעת מעט בקידוש הזמן – אבל זה קשור גם לקידוש המקום – ‏הנחלה, עבד עברי, חובות, פירות ותבואה. ‏
התורה מסדרת את החיים ליום יום שעה שעה בעיסוק מתמיד של המצוות – כך ‏שאין זמן לשקוע ולחפש "אתגרים" והרפתקאות. הראש והידיים והפה מלאים ‏עבודה בשמירת מצוות ולימודן בתוך חיי הקהילה ומתפתחים וצומחים וזוכים בכל ‏האורות והברכות שרק מקור השפע מספק בחסדיו לאוהביו ולשומרי מצוותיו.‏
מתן תורה הוא האירוע הכי מרשים לחבר את כל הכוחות המקיימים את העולם. ‏‏"הקב"ה ואורייתא וישראל חד הם" – האחדות בין הבורא והתורה ומי שחייב ‏לקיימה בעולם הזה – כדי שכל העולם והבריאה ימשיכו להתקיים. כאן יש ברית ‏שנחרתה בתוכנת הנשמות ולא רק כעשרת הדברות שהושמעו ונראו ונכתבו בידי ‏הבורא באבנים לדורות – אלא שזה הקוד החרות (או חרוט) בנשמה יהודית – גם ‏אם זה תינוק שנשבה – כרובנו שעדיין שרויים בחיפוש חלקי האני לשלוות חיינו – ‏ונאחזים בכל קרן אור להזין את רעבוננו, אמרו חז"לתינו, למה אמרו בני ישראל ‏‏"נעשה ונשמע" ולא התווכחו ולא בכו ולא שאלו תנאים מוקדמים לברית הזאת עם ‏הקב"ה? מפני שכל איש קיבל אזהרה מוקדמת: "שמענו ממרים, שהקב"ה עומד ‏לדרוש תשלום על כל מה שעשה למעננו וכל מה שייתן לבנינו. אז שלא תעזו ‏להתנגד. מה שיגיד תגידו מסכימים, כן בטח… לפני שתבינו. אתם לא רואים כמה ‏הילדים שמחים בפיקניק הזה במדבר – טבע – נופים חדשים – חצוצרות – אוכל ‏יש תמיד טרי ולא צריך לזרוע ולקטוף ולטחון ולאפות – זה כל כך קל לבשל אותו ‏אם רוצים – וטעים ורך לתינוקות ולזקנים והוא לבן כמו חלב – ואין טוב ממנו ‏לנשים מניקות. ויש לנו מים – ושירה וריקודים בתופים – בחיים לא היה לנו כל ‏כך טוב כמו עכשיו. וזה כיף שיש מי שידאג לכל דבר ולחנך את הגברים, שיהיו ‏עסוקים בתורה ומצוות ולא יתערבו לנו בחיים בדרישות למילוי תאוותיהם ‏האישיות. תראו כמה נעשו יפים ונקיים – מאז שהתפטרו מפרעה והטיט והתבן ‏והלבן. די, נעשה ונשמע." ‏
ואז אסף משה את כל הגברים ושאל אותם רוצים את התורה והם ענו במקהלה – ‏נעשה ונשמע. ואם זה לא עולה כסף – אז תוסיף ותן לנו שני לוחות הברית, ומשה ‏שמח ומתפלא רץ לערפל ועולה להר – "לא יודע מה קרה להם. אמרו נעשה ונשמע ‏ואפילו ביקשו שני לוחות הברית, צריך לחתום מיד את החוזה לפני שיבינו ‏ויתחרטו". חזרו הגברים לנשותיהם וסיפרו על מתן תורה והן ענו במקהלה: אמרנו ‏לכם, אתם רואים את הקולות, עכשיו תיזהרו מהדרישות המיניות שלכם, דורשים ‏עכשיו להתרחץ ולכבס בגדים ולהתנזר 3 ימים ולנו יש חופשה נהדרת ולנו יש ‏גברים חתיכים ונקיים ואפילו מתקשטים בתכשיטים, אז גם אנחנו נלבש בגדי שבת ‏ותכשיטים מן החתונה ונהיה חתיכות עם ילדים מצוחצחים שרוצים להיות עם אבא ‏כמו גדולים.‏
היום זה חופש ממש – אז גם לא נבשל בשר ונסתפק במן ועוגות גבינה.‏

התחיל יום שלושים וחמישה לעומר – שהם חמישה שבועות לעומר, התשע"א
סיום, יום שישי א' בסיוון התשע"א
.‏

1 Star2 Stars3 Stars4 Stars5 Stars (No Ratings Yet)
Loading...

הוסף תגובה !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.