דף הבית » יקום פורקן ה'תש"ע

יקום פורקן ה'תש"ע


התחלתי לכתוב ספר זה לפני 26 שנה החל מספרי יקום פורקן – תשמ"ד שהעליתי באש (בשנת 5744 לבריאת העולם) והמשכתי בכתיבה עד עצם היום הזה. אני מנסה כל שנה לכתוב ולערוך ספר יחודי אישי על פי הלוח העברי. מעין מקראות גדולות – עם ארבעים מפרשים מתקופות שונות…
אלא שרציתי מין חוויה אישית שלי – עם הרקע של נסיונותי כיהודייה בגלות תימן וברקלי וישראל המודרנית. כדי ללמוד על חיים יהודיים מנסיוני האישי – ואם אצליח יוכלו ללמוד מזה אנשים רבים. בזמנו לא היו מחשבים בהישג יד – אך ידעתי שאם ייכתב ספר מענין, תימצאנה הדרכים להוציאו לאור. רציתי לבדוק איך מתנהלים חיי הפרטיים וחיי משפחתי בהשפעת לוח השנה היהודי – על רקע היצירה התרבותית היהודית והישראלית. כתבתי מאז עשרות קלסרים של יומנים שנתיים פרוזאיים ופשוטים כל כך לצד כמה הברקות יצירתיות.
הרשימות תיעדו את חיי היום-יום שלי ושל הקרובים לליבי על רקע יצירות התקופה, ארון הספרים היהודי, לימודים רוחניים שלי, חלומות הלילה וכל מה שהקיף את חיי – לקושי ולטוב.
עריכת ספר זה התאפשרה תוך כדי עבודה לאתר האינטרנט שלי: ברכה סרי והאור הגנוז בשנים התשס"ט – התשע"א (כתובת האתר http://www.brserri.co.il/Hebrew )
מאות אנשים הגיעו לאתר דרך האיגרות החודשיות ברשימת התפוצה או בדרכים אחרות. יותר מכל דיווחו לנו על קריאת האיגרות שעודדו אותם והחלומות שסיפקו חומר לנשמה ולמחשבה.
לעומת הקושי של חיפוש חומר לפי קישור, הספר נפתח בקלות ומאפשר עיון מעמיק בשעה שאתה נזקק לפיתרון בעיה אישית מופנמת – כשאין לך אפילו מילים להגדירה. הספר הזה הוא נצחי כקודמיו – אם יודעים לפנות ולעיין בו מדי פעם, ולא לקוראו ברצף ולהחליפו בספרייה. ספרים אלה מהווים מדריך קבוע לאנשים חיים ומשתנים, כמו להביט בראי – ולגלות את השתקפותך שם, לטוב ולהיפך. כך אתה לומד להציץ פנימה אל קרביך בביטחון ובאהבה גדלה והולכת.

מתחילה נועד האתר לפרסום ספרַי ולהרחבת קהל הקוראים והמאזינים. אחרי שלוש שנות עבודה ופרסום באתר – מצאתי את "הנוסחה הפלאית" המאפשרת להגיש חומר טרי לקוראים, מבלי לחכות 20-30 שנה להוציא ספר שאין בו חידוש לי עצמי.
כמורה וכמחנכת כל חיי חיפשתי כלים פשוטים ככל האפשר, כדי לקרב ולגשר בין פניני החוכמה שלמדתי בשיעורַי ובין תלמידים הזקוקים להנחיה אישית – לפקיחת עינים ולהתפתחות מודעותם אל תוכם – כדי שיוכלו להחכים ולשפר את חייהם ולהשיג אושר לעצמם – לקרובים אליהם ולעולמנו כולו. מלכתחילה זרקתי את כל המסגרות והמוסכמות ורציתי לבדוק הכל על פי נסיוני האישי.
משבגרתי התעייפתי מהחיפושים והשיטוטים בין עולמות וחזרתי לתום של ילדותי בכניעה לאפשרויות ולהזדמנויות שניתנו לי בלימודי ובהכשרתי המוקדמת כיהודיה טובה וילדה טובה ירושלים. וזה קרה לי דווקא בברקלי.
בסופו של לימוד ארוך ומייגע הבנתי שדרך החסידות ואהבת ישראל אני מושפעת אישית לטובה וחיי משתפרים, והחלטתי לחשוב טוב בצורה שיטתית, עד שאלמד לאהוב את עצמי ואת החיים ולקבלם באהבה. נכדותַי הן מקור השמחה הטהורה והתמימה והן עוזרות לי לתקן גם את חוליי ילדותי, ולהתחיל שוב מבראשית ולשאת עיני אל האור בפנימי ומחוצה לי – ולהאמין שהיגענו אל סוף הלילה הארוך ולפנות בוקר והגאולה כאן בעיצומה כבר משנת ה'תש"ע – ה' תושיע או שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים. בקיצור – 770 – הידוע בחב"ד – שבשבילי זה רמז לביאת המשיח – בנסתר – עד שנוכל לפקוח עיניים ולראות זאת במציאות הפיזית.
אילו יכולתי להגדיר את משאלות ליבי בכתיבה – הייתי אומרת – שאני שרה והוגה ומשוחחת עם אל' כדי לתווך בין בני אדם לבוראנו, לישות הבלתי נתפשת החיה בנו ומחיה אותנו – ומסתתרת מעינינו, בתחפושות שונות. המתווך והמגשר האמיתי – הוא משה רבנו של הדור – או מרים הנביאה אחותו – הוא המשיח האחרון – נכנס בתוכנו – "מתחתן איתנו" – שוכן בנו – ומחברנו לאחד עם בוראנו – ואני הייתי רוצה – להיות שליחה שלו, משרתת לטובת אותה מטרה.
בלימודַי הרוחניים גיליתי – שאני לא המצאתי מה שגילו דורות קודמים והעבירו לנו בירושה – תנ"ך ומשניות, מחשבת ישראל, חסידות וזרמים שונים ביהדות – בארץ ובחו"ל – על פי נסיונות של גברים ונשים – מזרח ומערב – וביטוייהם במוזיקה וביצירה אומנותית. זה מילא כל רגע מחיי – אבל במקביל לרשימת החוויות האישיות – התנסיתי בחיים סוערים של מסרים תרבותיים סותרים, באמונות שונות, והייתי צריכה לישב את הסתירות בעולמי. זה התבטא יפה בדרמות של כתיבתי. עכשו אני עייפה ממלחמות אך נתברכתי בשפע של רצון טוב וכשרונות לגשר בין העולמות ולעשות שלום בנפשי בין אלפי הסתירות.
עכשו אתם מקבלים חומרים שנראים אישיים מאד – כדי שיהיה לכם ראי חי למודעותכם הפנימית – מכשיר שבנתה מורה ומחנכת להעברת "תוכנה אישית לפקיחת עיניים – של ילדים עוורים", כפי שמסרו לי באחד החלומות. המכשיר הזה יכול לסייע לכל המעוניינים להתפתח במשך שנים וללמוד על עצמם מפנימם.
זאת המתנה שאני מתבקשת יום יום ולילה לילה להעביר בזריזות ודחיפות אל העם – היגע והמבולבל המבקש מורי דרך באפילת הלילה. מצידי גם מן "המורים" נואשתי עתה – ואני מסתפקת בשיחה עם אל' והמשיח שבתוכי. אני אסירת תודה על החלומות הכלליים המנחים אותי אישית בדרך הסבוכה שמצאתי לי.
לשמחתי דווקא החלומות מאפשרים ביטוי פשוט כל כך למה שנראה בלתי אפשרי במציאות על הקרקע. משום כך אני משקיעה מאמץ ברישום החלומות והבנתם – כי הם החלק המענין אותי ביותר מכל יצירותי "המתוחכמות". למעשה זהו כלי הדומה מאוד לשירתי או לסיפורי הרשומים בתום לב של ילדה קטנה ב"רמת גן" או "אישה אנאלפביתית". הציטוטים מהמקורות – מפצים אותי על ההשקעה בלמדנות כל השנים בלי לזכות בהכרה חברתית הניתנת בדרך כלל לגברים בתחילת דרכם. עכשו החלומות מזרזים אותי יומם ולילה להוציא את הספר הזה לאור ואת חבריו – המבשרים את ביאת המשיח ופוקחים עיני עִוורים. חלומות שחלמתי ורשמתי ב-12 שנים האחרונות מתבהרים ונבואות התגשמו בדרך כלל לטובה. רק אחרי שהתגשמו התבררו לי החלומות וכמה יצירות מוזרות שנמסרו לי בתהליך רישומן. נוח לי כך להישאר בתומתי ולא לשאת באחריות כבדה מנשוא של יצירות או מסרים – שמוחי אינו קולט. לאל' פתרונים – ואני מקווה שכתיבתי תעביר מסרים מועילים לקוראים וקהל שומעים – ותשפיע טובה על ישראל באשר הם ותפתח ערוצים נכונים לשפע האור הגנוז היורד על העולם ואנחנו נהיה כלים טובים ונכונים להזרמת השפע לתודעה של בני-אדם וכל הבריאה.

יהי רצון ששולחי יתן לי כוחות ואפשרויות לשרתו באמונה ושלא אטעה בשליחותי ושלא אזיק לשום אדם בחרב לשוני ובבורותי, ושלא אעכב את הגאולה במחדלי וחולשותי ואתחזק לשרת בוראי באמונה ובשמחה על כל אשר זיכני ועל סייעתא דשמיא ונסים ונפלאות שאני רואה בכל רגע ועל הגאולה הפרטית שראו עיני החלושות עד כה. מקווה שיזרח אור יקרות עלינו ועל כל תלמידינו ויקירינו, ושנוכל להכין את הכלים ולהכיל את האורה. ימות המשיח כבר כאן בפועל, אחרת לא הייתי מבחינה בהם אני הקטנה – מתוך ליבי וחוויותי האישיות מאוד. אל' דובר אלינו תמיד במלים וסמלים והנחייה דרך נשמותינו – משפיע עלינו חסדים לרוב, שנלמד וניטיב דרכינו ונבחר בחיים ובברכות הכתובות בתורה – הבאה ממקור הברכות והחיים על פני האדמה ובכל העולמות. יהי רצון שנזכה לרועים טובים שיכוונו אותנו לערוצים הנכונים שהוכנו לנו ויועדו לנו מימים ימימה – לעד ולנצחים.
יום ה' ו' בשבט התש"עא